תנ"ך על הפרק - במדבר ב - תורה תמימה

תנ"ך על הפרק

במדבר ב

119 / 929
היום

הפרק

צִוּוּיִּ על חניה לפי דגלים, קיום הַצִּוּוּי, נסיעה כפי החניה

וַיְדַבֵּ֣ר יְהוָ֔ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה וְאֶֽל־אַהֲרֹ֖ן לֵאמֹֽר׃אִ֣ישׁ עַל־דִּגְל֤וֹ בְאֹתֹת֙ לְבֵ֣ית אֲבֹתָ֔ם יַחֲנ֖וּ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל מִנֶּ֕גֶד סָבִ֥יב לְאֹֽהֶל־מוֹעֵ֖ד יַחֲנֽוּ׃וְהַחֹנִים֙ קֵ֣דְמָה מִזְרָ֔חָה דֶּ֛גֶל מַחֲנֵ֥ה יְהוּדָ֖ה לְצִבְאֹתָ֑ם וְנָשִׂיא֙ לִבְנֵ֣י יְהוּדָ֔ה נַחְשׁ֖וֹן בֶּן־עַמִּינָדָֽב׃וּצְבָא֖וֹ וּפְקֻדֵיהֶ֑ם אַרְבָּעָ֧ה וְשִׁבְעִ֛ים אֶ֖לֶף וְשֵׁ֥שׁ מֵאֽוֹת׃וְהַחֹנִ֥ים עָלָ֖יו מַטֵּ֣ה יִשָּׂשכָ֑ר וְנָשִׂיא֙ לִבְנֵ֣י יִשָּׂשכָ֔ר נְתַנְאֵ֖ל בֶּן־צוּעָֽר׃וּצְבָא֖וֹ וּפְקֻדָ֑יו אַרְבָּעָ֧ה וַחֲמִשִּׁ֛ים אֶ֖לֶף וְאַרְבַּ֥ע מֵאֽוֹת׃מַטֵּ֖ה זְבוּלֻ֑ן וְנָשִׂיא֙ לִבְנֵ֣י זְבוּלֻ֔ן אֱלִיאָ֖ב בֶּן־חֵלֹֽן׃וּצְבָא֖וֹ וּפְקֻדָ֑יו שִׁבְעָ֧ה וַחֲמִשִּׁ֛ים אֶ֖לֶף וְאַרְבַּ֥ע מֵאֽוֹת׃כָּֽל־הַפְּקֻדִ֞ים לְמַחֲנֵ֣ה יְהוּדָ֗ה מְאַ֨ת אֶ֜לֶף וּשְׁמֹנִ֥ים אֶ֛לֶף וְשֵֽׁשֶׁת־אֲלָפִ֥ים וְאַרְבַּע־מֵא֖וֹת לְצִבְאֹתָ֑ם רִאשֹׁנָ֖ה יִסָּֽעוּ׃דֶּ֣גֶל מַחֲנֵ֧ה רְאוּבֵ֛ן תֵּימָ֖נָה לְצִבְאֹתָ֑ם וְנָשִׂיא֙ לִבְנֵ֣י רְאוּבֵ֔ן אֱלִיצ֖וּר בֶּן־שְׁדֵיאֽוּר׃וּצְבָא֖וֹ וּפְקֻדָ֑יו שִׁשָּׁ֧ה וְאַרְבָּעִ֛ים אֶ֖לֶף וַחֲמֵ֥שׁ מֵאֽוֹת׃וְהַחוֹנִ֥ם עָלָ֖יו מַטֵּ֣ה שִׁמְע֑וֹן וְנָשִׂיא֙ לִבְנֵ֣י שִׁמְע֔וֹן שְׁלֻמִיאֵ֖ל בֶּן־צוּרִֽי־שַׁדָּֽי׃וּצְבָא֖וֹ וּפְקֻדֵיהֶ֑ם תִּשְׁעָ֧ה וַחֲמִשִּׁ֛ים אֶ֖לֶף וּשְׁלֹ֥שׁ מֵאֽוֹת׃וְמַטֵּ֖ה גָּ֑ד וְנָשִׂיא֙ לִבְנֵ֣י גָ֔ד אֶלְיָסָ֖ף בֶּן־רְעוּאֵֽל׃וּצְבָא֖וֹ וּפְקֻדֵיהֶ֑ם חֲמִשָּׁ֤ה וְאַרְבָּעִים֙ אֶ֔לֶף וְשֵׁ֥שׁ מֵא֖וֹת וַחֲמִשִּֽׁים׃כָּֽל־הַפְּקֻדִ֞ים לְמַחֲנֵ֣ה רְאוּבֵ֗ן מְאַ֨ת אֶ֜לֶף וְאֶחָ֨ד וַחֲמִשִּׁ֥ים אֶ֛לֶף וְאַרְבַּע־מֵא֥וֹת וַחֲמִשִּׁ֖ים לְצִבְאֹתָ֑ם וּשְׁנִיִּ֖ם יִסָּֽעוּ׃וְנָסַ֧ע אֹֽהֶל־מוֹעֵ֛ד מַחֲנֵ֥ה הַלְוִיִּ֖ם בְּת֣וֹךְ הַֽמַּחֲנֹ֑ת כַּאֲשֶׁ֤ר יַחֲנוּ֙ כֵּ֣ן יִסָּ֔עוּ אִ֥ישׁ עַל־יָד֖וֹ לְדִגְלֵיהֶֽם׃דֶּ֣גֶל מַחֲנֵ֥ה אֶפְרַ֛יִם לְצִבְאֹתָ֖ם יָ֑מָּה וְנָשִׂיא֙ לִבְנֵ֣י אֶפְרַ֔יִם אֱלִישָׁמָ֖ע בֶּן־עַמִּיהֽוּד׃וּצְבָא֖וֹ וּפְקֻדֵיהֶ֑ם אַרְבָּעִ֥ים אֶ֖לֶף וַחֲמֵ֥שׁ מֵאֽוֹת׃וְעָלָ֖יו מַטֵּ֣ה מְנַשֶּׁ֑ה וְנָשִׂיא֙ לִבְנֵ֣י מְנַשֶּׁ֔ה גַּמְלִיאֵ֖ל בֶּן־פְּדָהצֽוּר׃וּצְבָא֖וֹ וּפְקֻדֵיהֶ֑ם שְׁנַ֧יִם וּשְׁלֹשִׁ֛ים אֶ֖לֶף וּמָאתָֽיִם׃וּמַטֵּ֖ה בִּנְיָמִ֑ן וְנָשִׂיא֙ לִבְנֵ֣י בִנְיָמִ֔ן אֲבִידָ֖ן בֶּן־גִּדְעֹנִֽי׃וּצְבָא֖וֹ וּפְקֻדֵיהֶ֑ם חֲמִשָּׁ֧ה וּשְׁלֹשִׁ֛ים אֶ֖לֶף וְאַרְבַּ֥ע מֵאֽוֹת׃כָּֽל־הַפְּקֻדִ֞ים לְמַחֲנֵ֣ה אֶפְרַ֗יִם מְאַ֥ת אֶ֛לֶף וּשְׁמֹֽנַת־אֲלָפִ֥ים וּמֵאָ֖ה לְצִבְאֹתָ֑ם וּשְׁלִשִׁ֖ים יִסָּֽעוּ׃דֶּ֣גֶל מַחֲנֵ֥ה דָ֛ן צָפֹ֖נָה לְצִבְאֹתָ֑ם וְנָשִׂיא֙ לִבְנֵ֣י דָ֔ן אֲחִיעֶ֖זֶר בֶּן־עַמִּֽישַׁדָּֽי׃וּצְבָא֖וֹ וּפְקֻדֵיהֶ֑ם שְׁנַ֧יִם וְשִׁשִּׁ֛ים אֶ֖לֶף וּשְׁבַ֥ע מֵאֽוֹת׃וְהַחֹנִ֥ים עָלָ֖יו מַטֵּ֣ה אָשֵׁ֑ר וְנָשִׂיא֙ לִבְנֵ֣י אָשֵׁ֔ר פַּגְעִיאֵ֖ל בֶּן־עָכְרָֽן׃וּצְבָא֖וֹ וּפְקֻדֵיהֶ֑ם אֶחָ֧ד וְאַרְבָּעִ֛ים אֶ֖לֶף וַחֲמֵ֥שׁ מֵאֽוֹת׃וּמַטֵּ֖ה נַפְתָּלִ֑י וְנָשִׂיא֙ לִבְנֵ֣י נַפְתָּלִ֔י אֲחִירַ֖ע בֶּן־עֵינָֽן׃וּצְבָא֖וֹ וּפְקֻדֵיהֶ֑ם שְׁלֹשָׁ֧ה וַחֲמִשִּׁ֛ים אֶ֖לֶף וְאַרְבַּ֥ע מֵאֽוֹת׃כָּל־הַפְּקֻדִים֙ לְמַ֣חֲנֵה דָ֔ן מְאַ֣ת אֶ֗לֶף וְשִׁבְעָ֧ה וַחֲמִשִּׁ֛ים אֶ֖לֶף וְשֵׁ֣שׁ מֵא֑וֹת לָאַחֲרֹנָ֥ה יִסְע֖וּ לְדִגְלֵיהֶֽם׃אֵ֛לֶּה פְּקוּדֵ֥י בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל לְבֵ֣ית אֲבֹתָ֑ם כָּל־פְּקוּדֵ֤י הַֽמַּחֲנֹת֙ לְצִבְאֹתָ֔ם שֵׁשׁ־מֵא֥וֹת אֶ֙לֶף֙ וּשְׁלֹ֣שֶׁת אֲלָפִ֔ים וַחֲמֵ֥שׁ מֵא֖וֹת וַחֲמִשִּֽׁים׃וְהַ֨לְוִיִּ֔ם לֹ֣א הָתְפָּקְד֔וּ בְּת֖וֹךְ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל כַּאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה יְהוָ֖ה אֶת־מֹשֶֽׁה׃וַֽיַּעֲשׂ֖וּ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל כְּ֠כֹל אֲשֶׁר־צִוָּ֨ה יְהוָ֜ה אֶת־מֹשֶׁ֗ה כֵּֽן־חָנ֤וּ לְדִגְלֵיהֶם֙ וְכֵ֣ן נָסָ֔עוּ אִ֥ישׁ לְמִשְׁפְּחֹתָ֖יו עַל־בֵּ֥ית אֲבֹתָֽיו׃

מאמרים על הפרק


מאמר על הפרק

מאת:

פירושים על הפרק


פירוש על הפרק

ונסע אהל מועד. תניא, קדשים קלים נאכלים בכל מחנה ישראל [ואפילו בשעת נסיעתם ולא נפסלו ביוצא] אר"ל ביציאת הבשר חוץ למחנה, דאז אין המשכן והמחנה קבועים במקום אחד. , מאי טעמא, דאמר קרא ונסע אהל מועד, אע"פ שנסע אהל מועד הוא בר"ל אף בעת נסיעתו שהוא פרוק ונפרץ בכ"ז שם אהל מועד עליו. וכהאי גונא באה דרשה זו בזבחים ס"א ב' לענין שבשני מקומות נאכלין קודם שיעמידו הלוים את המשכן ולאחר שיפרקו הלוים את המשכן ולא מפסלו ביוצא, משום דאע"פ שנסע אהל מועד הוא. וע"ע בדרשה הבאה. .
(זבחים קט"ז ב׳)
כאשר יחנו כן יסעו. תניא, לחם הפנים אף במסעות נפסל ביוצא גכשנוסעין ישראל במדבר ומפרקין המשכן ונושאין השולחן עם הלחם כדכתיב (ד' ז') ועל שולחן הפנים יפרשו בגד תכלת ולחם התמיד עליו יהיה, ויצא הלחם חוץ לקלעים נפסל משום יציאה חוץ למחנה. , דכתיב כאשר יחנו כן יסעו, מה בחנייתן נפסל ביוצא אף בנסיעתן נפסל ביוצא דבחנייתו נפסל ביוצא חוץ לקלעים כדכתיב (ס"פ אמור) והיתה לאהרן ולבניו ואכלוהו במקום קדוש, ולכאורה הוא מוציא כונת הכתוב מפשטיה, שהכונה הפשוטה היא שחנו ונסעו לצבאותם ולדגליהם. ונראה עפ"י מש"כ הראב"ע דהלוים לא חנו כאשר נסעו, והלשון כאשר יחנו כן יסעו מוסב אל מחנות ישראל, וזה נראה למ"ד זה לדוחק לאוקמי לשון זה שמוסב אל מחנות ישראל אחרי דכתיב סמוך לנסיעת מחנה לוים, ולכן דריש שבא לרמז על דין אחד השוה בחניה ובנסיעה, כדמפרש, מה בחנייתן נפסל ביוצא אף בנסיעתן נפסל ביוצא, וזהו גם טעם וכונת הדרשה שבסמוך מה חניתן עפ"י הדבור אף נסיעתן עפ"י הדבור, ודו"ק.
והנה להלן בפרשה ד' פסוק ז' בדרשה ולחם התמיד עליו יהיה דריש דלחם הפנים אינו נפסל במסעות, וזה היפך מדרשה זו לכאורה. אבל באמת שניהם צודקין, דכפי שמתבאר בגמ' איירי דרשה זו ודין זה דנפסל במסעות היכי שהלחם מסולק, היינו שעדיין לא הגיע הזמן לסלק את זה עד שנסעו, ומ"מ בתוך מחנה הלוים הוא שנושאין אותן עמהן עם המשכן ודגלי מחנה ישראל סביב להם, והא דמכשיר ביוצא, איירי בלחם מסודר על השולחן, עי"ש.
.
(מנחות צ"ה א׳)
כאשר יחנו כן יסעו. תניא, כיצד היו ישראל מהלכין במדבר, ר׳ חמא בר חנינא ור׳ הושעיא, חד אמר כתיבה וחד אמר כקורה המ"ד כתיבה שהיא מרובעת כך היו נוסעים, דגל מחנה יהודה במזרח, ראובן בדרום, אפרים במערב ודן בצפון. ומ"ד כקורה, היה הסדר מתחלה דגל יהודה ואחריו ראובן ואחריו אפרים ואחריו דן. , מאן דאמר כתיבה – דכתיב כאשר יחנו כן יסעו ווחנייתן ודאי כתיבה היתה, דכתיב סביב לאהל מועד יחנו שהמשכן היה באמצע וארבע דגלים מכל צד וכמפורש בקרא. , ומ"ד כקורה – דכתיב (פ׳ בהעלותך) מאסף לכל המחנות לצבאותם זבמתנה דן כתיב זה, ונסע דגל מחנה דן מאסף לכל המחנות, והיינו שהיה נוסע באחרונה, וזה הוא כמ"ד כקורה, דאלו למ"ד כתיבה היה מחנה דן. בצפון, כמש"כ. ומפרש בירושלמי, דלמאן דס"ל כקורה לא קשה אליביה הדרשה כאשר יחנו כן יסעו, משום דהוא מוקים פסוק זה לענין אחר מה חנייתן עפ"י הדבור וכו', כפי שיבא בדרשה הבאה, ולמ"ד כתיבה לא קשה אליביה הדרשה מאסף לכל המחנות, משום דשבטו של דן שהיה מרובה באוכלוסין היה מתפשט והולך אחורי כל המחנות כדי שיהיה מרובע ברבוע שלם, וכל מי שהיה מאבד דבר היה מחזירו לו, והיינו דכתיב מאסף לכל המחנות, אע"פ שהלכו לצבאותם, וע"ע בס' התוה"מ. .
(ירושלמי עירובין פ"ה ה"א)
כאשר יחנו כן יסעו. מקיש נסיעתן לחנייתן, מה חנייתן על פי הדבור אף נסיעתן על פי הדבור חר"ל סדר נסיעתן, ועיין מש"כ באות הקודם. והנה לכאורה כל דרשה זו למותר, דהא מפורש כתיב לקמן פסוק ל"ד ויעשו בני ישראל ככל אשר צוה ה' את משה כן חנו לדגליהם וכן נסעו. וי"ל דהתם מספר הכתוב מעשיהם וכאן הוא לצווי שכן יעשו. והא דכתיב בפרשה בהעלותך על פי ה' יחנו ועל פי ה' יסעו, התם איירי לענין חניית והליכת עמוד הענן, כמבואר בברייתא דמלאכת המשכן וברש"י שם. .
(שם שם)
ועליו מטה מנשה. מכאן דעליו – בסמוך משמע טר"ל דהא בודאי א"א לפרש כאן עליו ממש אלא בסמוך לו, הרי מפורש שמשמש הכתוב בלשון על למובן סמיכות, ולכן ילפינן גם בעלמא לפרש כן, וכמו ונתת על המערכת לבונה זכה (ס"פ אמור) וכדומה, ונזכר ענין דרשה זו לפנינו בכ"מ בפ' תצוה ובספר ויקרא.   .
(מנחות צ"ו א׳)

תנ"ך על הפרק

תנ"ך על הפרק

תוכן עניינים

ניווט בפרקי התנ"ך